לפני כשבועיים, פירסמו גרטנר מחקר מקיף ביותר על שוק ה – IaaS – Infrastructure as a Service העולמי, בו הם מציגים, בפורמט הידוע שלהם, את מפת חברות ה – IaaS כפי שהם רואים אותה.

הפרסום זוכה ללא מעט ביקורת, שקשה שלא להסכים איתה. סקירת שוק ה – IaaS, בה אמזון לא זוכה לעליונות מוחלטת בכל הקטגוריות, נראית קצת תלושה מהמציאות. להגנתם ניתן לומר, שאם לוקחים בחשבון שגרטנר פונים לפלח השוק של ה – Enterprise, הנתונים מסתדרים קצת יותר טוב. בנוסף, המחקר מציג לא מעט חברות, שאמנם מספקות שרותי וירטואליזציה לשרתים, אבל ממש קשה לי לקרוא להם IaaS, מכיוון שחוץ מהשרת עצמו, אין כמעט רכיבים אחרים (בחלק מהמקרים Storage) שמסופקים כשרות. רובם היו רוצים להיות אמזון (כן, כן, שוב הם) המספקים כמות עצומה של שרותים אבל הם רחוקים מאד ממטרה זו.

למרות כל הביקורת, כוללת הסקירה המון מידע על כל ספק וספק ואם אתם בתהליך של בחירת ספק תשתית, שווה לעבור על רשימת החברות בסוף הסקירה ולקרוא על היתרונות והחסרונות של השרותים השונים.

נקודה נוספת (ואחרונה) היא החלוקה בין טכנולוגיות הוירטואליזציה Xen ו – VMware. בעוד שספקי השרות הקטנים יחסית (למעט אמזון), מבססים את מערכות ה – IaaS שלהם על Xen, פלטפורמת Open Source לוירטואליזציה, החברות הגדולות (כמעט ללא יוצא מהכלל) בחרו ב – VMware ופתרונות ה – Cloud שלהם.
יכול להיות שהבחירה קשורה למחיר הפלטפורמה (או ל”אין מחיר” של Xen) אבל נראה שגם להעדפת הלקוחות הגדולים, הפונים לחברות הגדולות לקבלת השרותים, יש השפעה. רובם מעדיפים (ומשתמשים כבר מספר שנים) בפתרונות של VMware והם משתלבים טוב יותר עם מערכות שכבר פועלות בארגונים אלו. השאלה היא מה מונע מארגונים אלו להקים מערכות IaaS בעזרת אותם כלים של VMware, ללא תלות בחברות המספקות שרותים אלו כיום. יש לא מעט תשובות אפשריות, אבל זה כבר מחייב פוסט חדש.